x
יום המשפחה 2017 בענף ההייטק: אמנם האימהות הן המטפלות העיקריות בילדים – אבל דווקא האבות חוששים מפגיעה בקריירה
בסקר שערכה חברת אתוסיה 77% מהגברים ציינו כי הם אינם המטפלים העיקריים בילדים שלהם, לעומת 15% מהנשים. רק 16% מהנשים לא שינו את היקף המשרה שלהן מאז שילדו

תעשיית ההייטק ידועה בתובענותה, בקצב המהיר שבו היא מתנהלת, ובדרישה כי העובד יקדיש לה חלק ניכר מזמנו. כשמריסה מאייר, מנכ"לית יאהו, חזרה לעבודה שבועיים לאחר שילדה את בנה הראשון – גבות רבות התרוממו בפליאה: אבל בעצם, האם הייתה לה ברירה אחרת בענף בו הגברים הם הדומיננטיים בעמדות מפתח? - מאייר, אגב, הביאה עמה את התינוק לעבודה, יחד עם מטפלת, וברור כי עמדתה הבכירה נתנה לה את הלגיטימציה לעשות מעשה שהרוב המוחלט של הנשים לא יעלו אפילו כאופציה.

סקר חדש של אתוסיה, שבחן כיצד משלבים אנשי הייטק ישראלים בין עבודה למשפחה, מאמת את התחושה שהגברים עדיין מתעדפים את הקריירה גבוה יותר - 77% מהגברים שהשתתפו בו ציינו כי הם אינם המטפלים העיקריים בילדים שלהם, לעומת 15% מהנשים. אולם, נראה שהם ממש לא שלמים עם ההחלטה.

הדרך לשוויון, מתברר, רצופה שעות נוספות ורגשי אשם – כאשר גם הנשים וגם הגברים מנסים להשיג הכל: להיות מעורבים בחיי הילדים ובמקביל לפתח קריירה מצליחה.

הנשים מחשבות מסלול מחדש

כשנשאלו על מידת ההסכמה שלהם עם ההיגד כי המשפחה פוגעת בהתפתחות הקריירה שלהם, בסולם של 1 (לא מסכים בכלל) עד 5 (מסכים מאוד) – הדירוג הממוצע של הגברים היה גבוה יותר באופן מובהק.

במילים אחרות, הגברים מעידים בעצמם כי הם אינם המטפלים העיקריים בילדים, עובדים שעות רבות יותר ומבלים עמם פחות מאשר האימהות – אך עדיין מרגישים כי הקריירה שלהם נפגעת בשל העובדה שיש להם משפחה.

"ייתכן כי גברים מרגישים שהילדים עוצרים את הקריירה שלהם יותר מנשים, בין היתר בגלל פערי ציפיות בין המגדרים", אומרת נעה אלימלך, מנהלת קשרי לקוחות באתוסיה. "נשים, במיוחד לאור היציאה לחופשת לידה שיוצרת פאוזה ופעמים רבות משמשת הזדמנות לחישוב מסלול מחדש, מצפות מראש לשינוי, ואולי גם מעוניינות בו, ולכן חוות פחות את הילדים או המשפחה כאלמנט מעכב קריירה".

הסבר אחר מציע הנתון הבא – גברים דירגו את מידת ההסכמה שלהם עם האמירה "אני מרגיש קונפליקט בין הרצון להשקיע במשפחה לבין הרצון להשקיע בעבודה" בציון גבוה יותר באופן מובהק. ייתכן, אם כך, שהגברים "מצדיקים" בפני עצמם את הקונפליקט, בכך שאם יקדישו להם יותר זמן, ייפגע תפקידם המסורתי, ששרד אלפי שנות אבולוציה, כמפרנסים העיקריים של הבית, שכל המשפחה נסמכת על שכרם.

יחד עם זאת, אלימלך רואה גם מקום לאופטימיות בהמשך, ונראה שהתפקיד "המסורתי" מתחיל להיחלש אל מול המציאות במסגרתה גם אבות רוצים לקחת חלק משמעותי בגידול הילדים ובתהלות הביתית. אלימלך מציינת כי "מחקרים שנערכו על בני דור ה-Y, מגלים כי צעירים אלה אינם שואפים רק להתקדמות מהירה בעבודה – אלא גם לאיזון עם חיי הפנאי שלהם, כשהם מבקשים להקדיש זמן לתחביבים, לטיולים ולמפגשים עם חברים. סביר בהחלט להניח כי כאשר רבים מהם יהיו להורים, הם ירצו להמשיך לשמור על האיזון בין הקריירה למשפחה – גם האבות שביניהם".

"מקומות העבודה יכולים לסייע לאבות המרגישים עצמם לכודים בקונפליקט, אם יעניקו גם להם אפשרות לצאת מוקדם בימים קבועים מדי שבוע, מבלי להרים גבה – בדיוק כפי שאמהות רבות עושות זאת", אומרת אלימלך. "גם הצעירים יותר, שטרם הקימו משפחות, ייהנו מאפשרות זאת. ארגונים רבים כבר למדו כי כאשר העובדים מרגישים שהמעסיק מבין את הצורך שלהם להמשיך להשקיע בפנאי ובמשפחה, הם מסורים ושמחים יותר במקום עבודתם".

 

יום העבודה אולי מסתיים, אבל העבודה לא נגמרת

בהקשר לכך ראוי לציין את נתוני ארגון OECD, המראים כי יום העבודה בישראל הוא מהארוכים בעולם המערבי, ואלו מתבטאים, כמובן, גם ביכולת של ההורים להשקיע זמן במשפחתם. כ-55% מהגברים שהשתתפו בסקר העידו כי הם עובדים מדי יום 10 שעות ואף יותר. פחות מרבע הנשים העידו גם כן על יום עבודה כה ארוך, אך 65% מהן עובדות במשרה מלאה של שמונה שעות לפחות.

ואולם, לפני שנמהר לקפוץ למסקנות ולהצהיר כי נשים עובדות פחות שעות, גם כשהן מועסקות במשרה מלאה – מגיע הנתון הבא ומשנה את התמונה. בעוד 34% מהאבות הצהירו כי אינם עובדים מהבית "אף פעם", הרי שרק 12% מהאימהות נהנות מהפריבילגיה להגיע הביתה ולהשאיר את העבודה מאחוריהן. 67% דיווחו על עבודה מהבית עד שלוש פעמים בשבוע, ועוד 21% עושות זאת ארבע פעמים בשבוע.

"נראה שהנשים עובדות גם הן שעות נוספות – אלא שהן נאלצות לפצל את המשרה, בין מקום העבודה לבית", אומרת אלימלך. "בהקשר לכך, דווקא עולם ההייטק מציע גמישות מסוימת, בעיקר כאשר העבודה היא מול חו"ל, ואז בלאו הכי הבדלי השעות יוצרים עדיפות לעבודה בשעות הערב והלילה. בכל מקרה, אין ספק שלצד היתרון של האפשרות לבלות עם הילדים זמן ארוך יותר, ההבדלים בין הבית לעבודה מטשטשים ויוצרים קונפליקטים חדשים עבור חלק מהעובדים".  

 

הנשים מחפשות עבודה גמישה

גם בשלב בחירת מקום העבודה, לנשים – כמטפלות העיקריות במשפחה – יש שיקולים שונים מאשר לגברים. כך למשל, הנשים שהשתתפו בסקר דירגו את הסכמתן עם ההיגד "מאז שאני הורה, נוחות וגמישות השעות הן שיקול מכריע בבחירת מקום העבודה שלי" בציון גבוה באופן מובהק אל מול הגברים. לא פלא, אם כך, שכ-40% מהאבות העידו כי לא שינו את היקף המשרה שלהם מאז שנולדו להם ילדים, לעומת 16% בלבד מהאימהות, במילים אחרות: הנשים מחפשות עבודה גמישה, שתאפשר להן לשלב בין כל העולמות.

מכל הנתונים הללו עולה כי תחושת הקונפליקט בין העבודה למשפחה אינה ייחודית לאימהות, ומתקיימת גם בקרב האבות, במידה משמעותית. "יחד עם זאת, ייתכן שהנשים שלמות יותר עם המצב", מסכמת אלימלך. "עבורן, הקונפליקט הזה הוא חלק בלתי נפרד מחייהן – שכן רובן לא מוכנות לוותר על המשפחה, ולא על הקריירה. האבות, כך נראה, מתקשים יותר לקבל אותו, ואף חוששים מפגיעה ביכולתם לפרנס היטב את המשפחה".

אלימלך מציינת כי בהקשר לכך, ראוי להתייחס לשינוי המהותי שהדור הנוכחי של האבות עובר בכל הקשור למעורבות בחיי הילדים. "אם בשנות השמונים, גברים באסיפת הורים או מסיבות גן היו זן נדיר, הרי שהיום מדובר בדבר שבשגרה, ולא מעט אבות גם מפנים ימים ייעודיים כדי לאסוף את הילדים מהמסגרות ולבלות איתם אחר הצהריים. ייתכן כי גם האבות מסתגלים לשינויים של השנים האחרונות, וככל שיעבור הזמן, ילמדו להתמודד עם הקונפליקט. בשטח כבר כעת רואים את ניצני השינוי: המודעות הולכת ועולה ודור ה-Y  דורש גם זמן להתפתחות אישית ומשפחתית. אלו יביאו להערכתנו לשילוב טוב יותר בין המשפחה לקריירה, ולפחות תסכול בקרב האבות והאמהות בענף ההייטק".

 

כך בדקנו

הסקר נערך ע"י חברת אתוסיה, וכלל 196 נבדקים ונבדקות, המועסקים בהייטק במגוון ענפים, אשר להם מאפיינים מבדילים ייחודיים ומבדילים.