x
יותר ויותר חברות הייטק בוחרות לעבוד עם מפתחים מחו"ל במיקור חוץ – וזה לא רק בגלל השכר
כשבישראל התחרות על כוח אדם איכותי גוברת מיום ליום, מאות אלפי המפתחים ואנשי ה-IT במדינות כמו אוקראינה, אודסה, פולין, הודו קורצים במיוחד לסטארט-אפים מישראל

ההייטק הישראלי משתלט על העולם. אלא שהפעם, ההשתלטות מעט שונה. כאשר השכר של אנשי ההייטק בישראל מזנק, יותר ויותר חברות בוחרות להעביר את פעילות הפיתוח לחו"ל. מנתוני אתוסיה עולה כי אם שכרו של מפתח ישראלי בעל שמונה שנות ניסיון עומד על 27,000 שקל, הרי שהשכר של מקבילו מאודסה הוא 17,600 שקל בלבד, ואילו עמיתם מקרקוב מקבל רק 13,200 שקל. המשמעות: חיסכון כספי של 8,000 עד 10,000 שקל בהוצאות על עובד.

אייל סולומון, מנכ"ל אתוסיה, אומר כי הנהירה של סטארט-אפים ישראלים למיקור חוץ במדינות כמו אוקרינה או אודסה נובעת מכך ש"הם נמצאים עם הגב אל הקיר. חלקם לא יכולים לעמוד בעלויות של גיוס כוח אדם מקומי, ואחרים לא מסתדרים עם הגישה של העובדים הפוטנציאליים בישראל. חברות סטארט-אפ צעירות מתקשות להתמודד עם הדרישות של הישראלים, ואל מול התחרות הגוברת של חברות הענק, הן מתקשות לשמר את העובדים".

באתוסיה מציינים כי אם תקופת ההעסקה של עובד הייטק ישראלי בארגון היא 3.2 שנים בממוצע (נכון ל-2017), הרי שעובדים ממזרח אירופה עובדים בממוצע כחמש שנים באותה חברה. לרוב העבודה מתבצעת לאורך השנים לסירוגין מול הלקוח הישראלי, אך העובד נשאר בחברת מיקור חוץ. בהודו, מנגד, הלויאליות למקום העבודה נמוכה יותר, והתחלופה דומה לזו שבארץ.

ואולם, לדברי סולומון, העובדה שיותר ויותר חברות ישראליות בוחרות לעבוד עם מפתחים מחו"ל אינה קשורה רק בשכר הנמוך. "מפתחים מרוסיה ואוקראינה הם בעלי השכלה גבוהה מצוינת, יודעים את השפה האנגלית ברמה גבוהה מאוד ויש להם גם כישורים טכנולוגיים טובים – כך שהם מציעים יתרונות רבים, בנוסף לחיסכון הכספי". הודו אמנם מציעה כוח אדם זול יותר, אך איכות העבודה של המפתחים שם עשויה להיות נמוכה יותר, בין היתר בשל קשיים בתקשורת, וכמובן הבדלי תרבות בולטים לעומת העולם המערבי.

קצת מספרים ....

ב 2017 אויישו בתעשיית ההייטק בישראל 62,000 משרות, כשרובן המוחלט של הגיוסים האלה יועדו להחלפת עובדים שעזבו מרצון. רק 6% היוו צמיחה אמיתית, גיוסים שנותבו לצורך משרות חדשות.

שיעור העוזבים מרצון בשנת 2017 נסק לממוצע של 16% מכלל המועסקים בארגונים.

כשמסתכלים על גיוסי עובדים של חברות ישראליות בחו"ל אנחנו מזהים צמיחה של עשרות אחוזים מידי שנה.

מספר המועסקים על ידי חברות ישראליות במודל off-shore  עד תחילת 2017 עמד על  16,000 מועסקים עם מחזור כולל של 750 מיליון דולר בשנה.

שנת 2018 פותחת כבר עם מספרים אחרים לגמרי - כשהיום אנחנו עומדים על 20,000 מועסקים עם היקף פעילות של 960 מיליון דולר בשנה! צמיחה של 25% שללא ספק מגיע על חשבון הגיוסים בישראל.

כולם פוזלים החוצה

הישראלים, כמובן, אינם לבד בעסק – ומיקור החוץ מתרחב והולך בכל העולם, כאשר גם בארה"ב, מתמודדות ענקיות האינטרנט וההייטק עם תחרות גוברת על העובדים.

אחד השינויים הגדולים ביותר שמאפשרים את העבודה עם צוות מפתחים בכל העולם קשור להתפתחות הטכנולוגיה. "חשוב לדעת שבימינו, קל מאוד לנהל את פעילות הפיתוח מרחוק", מציין סולומון. "יש לנו הרבה כלים ופלטפורמות שמאפשרים שיתוף מסכים וקוד ולצמצם את הצורך בנסיעות מרובות – תוך פיקוח צמוד על המפתחים המרוחקים. דבר המאפשר לצמצם את הסיכונים בעבודה מרוחקת.

"אף שניתן לעשות מיקור חוץ גם בישראל – Nearshore, מונח שפירושו פיתוח מקומי במקומות כמו נצרת ובאר שבע, שם הנדל"ן זול יותר, וגם עלות ההעסקה נמוכה יותר, אנו עדיין רואים יותר ויותר עבודה עם מרכזי פיתוח Off Shore, לאו דווקא רק בגלל העלויות, אלא גם כדי להגדיל את הצוות", מציין סולומון. להערכתו, בתוך שנתיים נראה עלייה של 20% עד 30% במספר החברות הפועלות במיקור חוץ ומחזיקות מרכזי פיתוח בעולם, לצורך הגדלת צוותי הפיתוח הקיימים.

סולומון מציין כי התפתחות נוספת קשורה לשינויים בהעדפות של העובדים הישראלים. "עובדים רבים בוחרים במסלול של עבודה מחוץ למשרד, וזה כופה על הארגונים מצב חדש של עבודה מרחוק, בין אם אלה פרילנסרים, או עובדים שמתגוררים רחוק מהעבודה. המציאות משתנה לנגד עינינו, והעבודה בשלט רחוק היא כבר לא רק בחירה של הארגון, אלא נובעת לפעמים מבחירה של העובדים".   

לקבל החלטות מהירות

יבגני שולגין, יו"ר לשכת המסחר ישראל-אוקראינה הפועל בתחום מיקור החוץ העולמי, מסביר כי "באוקראינה יש כ-200 אלף מתכנתים וכ-400 אלף אנשי IT, ו-90% מהחברות המקומיות בתחום ה-IT עוסקות במיקור חוץ. פעמים רבות, הבחירה באאוטסורסינג היא לא רק משיקולי מחיר – אלא נובעת מבעיה בגיוס כוח אדם מקומי, כמו שקורה בישראל. יש חברות שמעדיפות לעשות מיקור חוץ במדינות יקרות יותר מאוקראינה, כמו בולגריה".

הזמינות הרבה של העובדים והשכר הנמוך אמנם קורצים, אך שולגין מבהיר כי ישנם גם קשיים בתהליך. "באוקראינה אמנם יותר קל ומהיר לגייס עובדים, אבל צריך לקבל החלטות במהירות, מאחר שרוב הגיוסים באוקראינה – 90% - נעשים בשיטת 'הד הנטינג' – כלומר פונים למישהו שבכלל לא מחפש עבודה. ישראלים אוהבים לתת למועמדים מבחנים, אבל כשלכל מועמד מציעים עוד חמש משרות בלי מבחן, למה שהוא יטרח בכלל? בדרך כלל, אנחנו ממליצים להזמין מועמד לריאיון עבודה ולתת לו תוך כדי הריאיון את השאלות למבחן".

שולגין מוסיף כי הבדלי התרבויות מחייבים את הישראלים להתרגל לסגנון עבודה מעט שונה. "הפרויקטים הישראלים קשים יותר בהשוואה לפרויקטים מגרמניה, ארה"ב או אנגליה, והם דינמיים יותר. במיקור חוץ, מאחר שבהתחלה יש נתק בין החברה לבין המתכנת שעובד מולה, חשוב לעבוד באופן מסודר – והישראלים מתקשים בכך לפעמים. למשל, הם עושים פגישת עבודה בארוחת צהרים, ושוכחים לעדכן את העובד האוקראיני. כדי להתגבר על הנתק הזה, מטיסים מידי פעם מנהלים או אנשים רלוונטיים בארגון לאוקראינה, וזה משהו שצריך להביא בחשבון כחלק מהתקציב".

סולומון מאתוסיה מונה פרמטרים נוספים שכדאי להביא בחשבון לפני שבוחרים במיקור חוץ במדינה אחרת. כך למשל, חוקי העבודה במדינות שונות מגבילים ומקצרים את שבוע העבודה, ועשויים להשפיע על לוח הזמנים שלכם, כמו גם ימי חופשה רבים; וכדאי גם לבדוק את הסביבה העסקית במדינה שבה אתם מעוניינים – האם קל לעשות בה עסקים? האם הרגולציה סבוכה ומקשה, או פשוטה וברורה? וכמה מסים תיאלצו לשלם בתהליך? מומלץ גם לבדוק כמה ימי חופשה בתשלום מקבלים העובדים.

סולומון מעריך שבחמש השנים הקרובות אנחנו נראה לא רק עליה בקצב המעבר של פיתוחים לחו"ל, אלא גם עליה בהעסקה של ישראלים במדינות זרות, שיהוו קבלני משנה למרכזי פיתוח בארץ.

ישראלים רבים רואים במעבר לחו"ל כהחלטה קלה שמבוססת על הרצון לחוות משהו אחר ויש לא מעטים שממקמים את מרכז החיים שלהם במדינות, שמבחינתם, אורך החיים בהם יותר נוח.

ישראל מול אודסה – עלויות אנשי הייטק

 

ישראל – שכר חודשי

אודסה – שכר חודשי

תפקיד

7100 $

3,500 $

מתכנתי אנגולר

4600 $

2,500 $

אנשי QA

6500 $

4,500 $

אנשי C#

 

שכר חודשי באוקראינה (בדולרים)

 

 Position

Junior

Middle

Senior

QA

825

2050

3100

Front - End

1400

2775

4650

Back - End

1150

2625

4075

Full Stack

1525

2900

4775

Architect

-

-

6250

Data Scientist

-

-

3600

Project Manager

1650

2800

4075

DBA

1300

2750

4150

Algorithm Engineer

-

-  

5075

 

שכר חודשי בקרקוב (בדולרים)

 

 Position

Junior

Middle

Senior

QA

650

1550

2330

Front - End

1200

2300

3500

Back-End

950

1960

3100

Full stack

1145

2222

3581

Architect

-

-

4800

Data scientist

-

-

2750

Project manager

1250

2115

3100

DBA

1000

2200

3320

Algorithm Engineer

-

-  

4100

 

שכר ממוצע שנתי של מפתח במדינות השונות

 

Employee Salary*

Place

$94,000

Tel-Aviv

$59,000

Amsterdam

$60,000

Auckland

$65,000

Berlin

$65,000

Dublin

$76,000

Oslo

$65,000

Stockholm

$70,000

Sydney

$66,000

Toronto

$110,000

U.S. – NY

$125,000

U.S. – San Francisco

$110,000

Zurich

$28,000

Poland

 

על יחידת המחקר של אתוסיה

המידע נאסף על ידי יחידת המחקר של חברת אתוסיה. יחידת המחקר של אתוסיה עוקבת אחר מגמות בתחומי התעסוקה בענפי ההייטק, הביוטק, הקלינטק ושוק ההון, ועורכת באופן קבוע סקרי שכר בענפי ההייטק והביוטק. איסוף המידע וניתוחו הם אחד מתחומי הפעילות המאפיינים את גישתה הייחודית של אתוסיה בתחומי משאבי האנוש, ההשמה בכלל וניהול הקריירה בפרט. אתוסיה מייצגת תפיסה מקצועית בתחומי משאבי האנוש ומציעה פתרונות איוש רחבים המבוססים על גישה ממוקדת-אנוש, על ידע מקצועי רחב ועל הבנה עסקית של הענפים הרלוונטיים.